לצלם את האוצר הפרטי שלי

מי כמוני, צלמת ילדים יודעת עד כמה זה קשה לצלם את האוצר הפרטי שלי

אבל וואלה האמת ממש לא בא לי שיגידו עלי הסנדלר הולך יחף!

גם ככה אני עוד שומרת טינה לגל (בעלי שיחיי) שבגללו אין לי צילומי הריון מהריון הראשון שלי של שני, אם יש משהו שגל ממש שונא זה להצטלם ( כן, הכי הזוי בעולם שהתחתנתי איתו, למרות שאם השנים הוא דווקא מתרכך) ושרק העלתי את ההצעה הזאת “מאמי בו נלך לעשות צילומי הריון ” קיבלתי פרצוף של עוד שניה את הולכת למות אם את רק מעלה את הרעיון הזה שוב .

ואני כהכי “חלשה” שיש התביישתי ללכת לבד!
כן אני התביישתי, טוב נו בכל זאת עברו 4 וחצי שנים מאז גם אני בגרתי והבנתי שאם אני אחכה לו אני כנראה אפסיד המון.

למרות שהיום יש לומר שכבר אין התנגדות רבה, אין התלהבות כמובן אבל גם אין התנגדות אז זאת בהחלט התקדמות.

בקיצור לעניינינו, בכל הזדמנות שיש לי קצת זמן איכות עם אחת הבנות אני אוהבת לנצל אותה גם לאיזה סשן צילום קצר וחמוד בסטודיו, לילדים אין סבלנות לצילומים, במיוחד לא אם את עוד מנסה לביים אותם ושלא נדבר על הבנות העקשניות והדעתנית שלי ששם מזמן כבר פרשתי .

לא אשכח שקניתי מצלמה חדשה ואמרתי לשני (הגדולה שלי בת 4) ‘שנשן בואי לסטודיו אני רוצה לנסות את המצלמה החדשה..’ והיא כולה בהתלהבות עולה לסטודיו, אך לא מפסיקה לעשות פרצופים ולא הייתה תמונה אחת “נורמלית”.  או, עכשיו הכנסתי את עצמי לסיבוך, בואו רגע נבין מה זה נורמלית?

**תמונה נורמלית – ילדה בת 4 יושבת מול המצלמה עם שמלה יפה או אפילו קשת צבעונית בשיער ועושה חיוך מכל הלב .

אז זהו שממש לא !!!

פעם זאת באמת הייתה הציפיה שלי מהבנות שלי , ומהמצולמים שלי ובכלל. היום עם הניסיון שצברתי בתור צלמת ילדים מקצועית, כבר הבנתי שכל היופי זה באמת לתפוס את הרגע ואם היא זורמת וצוחקת אז מעולה, ואם היא בוכה זה גם נחמד *ראו ערך צילומי קייק סמאש של רותם, ואם בא לה לעשות פרצופים זה מושלם הכי חשוב שהיא שם, ולי תהיה את המזכרת. 

צלמת ילדים - לצלם את האוצר הפרטי שלי

מנסה לחזור שוב לעניין, אז היה לי זמן איכות עם רותם בשבת, רק היא ואני ‘צלמת ילדים ולקוחה’, אני והיא שיחקנו, השתוללנו, התחבקנו, רקדנו ואז אמרתי טוב יאללה הגיע הזמן שגם לרותם יהיו תמונות סטודיו יפות, (האמת בנינו לא התלהבתי מהרעיון בכלל כי ידעתי שזה לא יהיה פשוט, רותם בואי שבי קליק קליק וסיימנו אני יודעת בדוק מאיזה חומר היא הוקרצה) אבל אמרתי יאללה בכל זאת, אמא שלי כל כך עשתה לי מצפון שאני מצלמת רק את שני שלא ממש היתה לי ברירה כי הרי אני חייבת להוכיח לה אחרת.

נכנסנו לסטודיו, קלטתי שהחולצה שלה מזה מלוכלכת ולא ממש היה לי כוח להתחיל להחליף לה בגדים.. “רותם בואי נוריד חולצה!” (הילדה כל כך אוהבת להיות ערומה שפה כבר התחלנו  ברגל ימין)

יופי! מסדרת תאורה, מצלמה מוכנה, רותם בואי שבי, ממש …. הולכת מוציאה כל דבר אפשרי, בודקת, לוקחת מברשת לשיער מחליטה שעכשיו דווקא עכשיו צריך לסרק את אמא … מפה לשם אמרתי טוב אני חייבת להיות יצירתית מה יכול להשאיר את רותם דקה במקומה ?

א-ו-כ-ל !!

 

צלמת ילדים - לצלם את האוצר הפרטי שלי 3

 

הילדה הזאת אוכלת כל כך הרבה ורק אלוהים יודעת לאן האוכל הזה הולך (וטוב שכך שלא יהיו אי הבנות)

מוציאה את הקופסאת ממתקים של הסטודיו (השייכים לסשן ממתקים)  והיא כמובן כבר עם ניצוצות בעיניים!!

נותנת לה סוכריה על מקל , רותם בואי שבי תקבלי סוכריה, הילדה חיילת! הולכת מתיישבת ממתינה בציפייה. מקבלת.

יש לי את זה לחצי דקה עד שהיא מתייאשת מהסוכריה וזה רק כי היא ראתה את כל הקופסא ויש עוד כל כך הרבה דברים טובים בקופסא אז למה לא לטעום מכל העולמות .

זהו יש כמה פריימים טובים , אני מרוצה !!

רותם כל הכבוד לך ילדת קסם , עכשיו אמא יכולה להיות גאה שגם לך יש כמה תמונות טובות .

 

לסיום אשתף אתכם בכמה טיפים חשובים לפני שאתם רוצים להתחיל לצלם את הקטנטנים שלכם

  1. אל תנסו לביים – ככול שתנסו יותר ככה תצליחו פחות פשוט תזרמו עם הקטן הוא כבר ידע לעשות את העבודה
  2. סבלנות – אוי כמה סבלנות צריך כדי להוציא פרייים טוב אחד , קחו את הזמן תזרמו איתו וחכו לרגע הנכון שהוא עסוק ואז תלחצו על הקליק
  3. שעה נוחה לצילומים – נסו לבחור את השעה שבא לדעתכם הוא הכי יהיה ערני וישתף פעולה רצוי אחרי שהתעורר משינה טובה , אחרי שאכל ארוחה מזינה והוא פעיל ואנרגטי
  4. לא זורם , לא אוהב אל תלחצו או בכוח – לא כל הילדים אוהבים שרודפים אחריהם עם מצלמות ולהפך בסוף זה מפתח יותר אנטי . נסו לצלם בספונטניות גם תמונות שהוא לא מסתכל למצלמה ומחייך הן תמונות טובות ויפות . ** זוכרים את התמונה “הנורמאלית” שלי אז אין דבר כזה תמונה נורמלית .
  5. צילום בגובה העניים – משהו שאני מאוד מאמינה בו זה לרדת לגובה העיניים של הקטנים שלנו לא תאמינו איזה מקסים הנוף משם .

 

טוב , נראה לי שמיצינו להפעם מקווה שהיה כבר יותר מעניין 😉

והכי חשוב צלמו ותצטלמו בסופו של דבר זאת המזכרת שלנו, אם יש משהו שאני כל כך אוהבת לעשות זה פעם בכמה חודשים לפתוח את האלבומים שלי מהשנים בהן אני הייתי קטנה ולראות אין יותר מדהים מזה ועוד לראות את התמונות עם האוצרת שלי בכלל מעלה חיוך.

 

נשיקות דנה

 

 

 

כתיבת תגובה